„בעיצומו של החורף, כדאי לזכור את תכנון ימי הצמיחה: חשק נטיעת אילנות נו…”

כשנוטעים עץ, שמים באדמה זרע או שתיל שאין ממנו כל תועלת בשלב הראשון. המחשבה באותו רגע היא מחשבה על העתיד. וויתור על גרעין קטן שאפשר והיה נאכל כעת, לטובת עץ גדול שאולי יצמח ממנו ויפרנס את הדור הבא אחרינו. השקעה עכשווית לעתיד.

חודש שבט ובו ראש השנה לאילנות, הנמצאים בעיצומו של החורף מלמדים אותנו הסתכלות עומק, בניה עמוקה של משהו שיועיל לעתיד ולטווח רחוק. בדור שלנו, שעסוק כל-כך בבנייה עכשווית, הנגיעה בטבע האמיתי צריכה להזכיר כל הזמן את הקשר בין הדורות. את התרומה שלנו להמשך חיי העולם. לדורות הבאים. חודש טוב!

***

לרפואת רוזה בת בובה

*לקבלת הודעה יומית בקבוצה שקטה בוואטסאפ: