2 באוגוסט 2026 · משפט מתורת הרב קוק

זמן הריפוי

„וצריך הגבלה נוראה לכל תנועותיו וצמצום איום לכל דרכי חייו”מתוך לנבוכי הדור, כ"ט

לפני כמה ימים ביקשתי מכם להתפלל לרפואתו של בני. ברוך ה׳, הכול בסדר. הוא שבר את הרגל, עבר ניתוח, ויחלים בעזרת ה׳. ברגע אחד, כל התוכניות שהיו לנו התחלפו בשבוע בבית החולים. מה שנראה דחוף לפני רגע איבד לפתע מחשיבותו. הרב קוק מתאר אדם ששבר את איבריו. הוא משתוקק לחזור מיד אל ימיו הטובים, ללכת בחופשיות ולחיות כפי שחי קודם. אבל דווקא הרצון לחזור במהירות עלול לעכב את החלמתו. הקיבוע שמגביל אותו עכשיו הוא גם זה שמאפשר לו לשוב וללכת בעתיד. יש זמנים שבהם החיים דורשים מאיתנו תנועה, ויש זמנים שבהם הם דורשים מאיתנו להסכים לעצור. לקבל את הגבול, להניח לתוכניות, ולהיות כולנו במקום שבו אנו נדרשים. עלינו ללמוד להיות קשובים, זו הדרך לרפואה וחיים.

למקור בפייסבוק ←

מתוך הארכיון הקהילתי של משפטי הרב קוק — מיזם ללימוד תורת הראי״ה, מאז 2011.