3 באוגוסט 2026 · משפט מתורת הרב קוק

מנוחה

„והליאות הרוחנית וכל מעקשיה הנגררים עמה, לא תעבור כי אם על ידי מנוחה גופנית הגונה”מתוך שמונה קבצים ג, רע"ז

לפעמים אנחנו עייפים, חסרי סבלנות, מתקשים להתרכז ומרגישים שמשהו בתוכנו התקלקל. אנחנו מנסים להתאמץ יותר, ללמוד עוד, לחשוב חיובי, להתפלל בכוונה ולהכריח את עצמנו לחזור למסלול. אבל לפעמים הנפש אינה מבקשת עוד מאמץ. הגוף פשוט עייף. הרב קוק מתאר אדם שמנסה למלא עייפות רוחנית באמצעות תוספת רוחנית, ובכך הוא "מוסיף תבן על המדורה". המשפט נשמע פשוט: צריך לנוח. אבל כדי לקיים את הפשטות הזאת נדרשת ענווה. להודות שאיננו מכונות, שלא כל ירידה היא משבר עמוק, ושלא כל קושי נפתר בכוח הרצון. לדעת לעצור לפני שאנחנו נשברים, לישון, לאכול נכון, לנשום ולתת לגוף לחזור לעצמו. לפעמים הדרך אל שמחת החיים, אל הסדר הפנימי ואל כוחות הנפש אינה עוברת בעוד מאמץ. היא מתחילה במנוחה.

למקור בפייסבוק ←

מתוך הארכיון הקהילתי של משפטי הרב קוק — מיזם ללימוד תורת הראי״ה, מאז 2011.