הפסקה

אנחנו רגילים לחשוב שהפסקה היא הזמן שבו לא קורה דבר. לכן אנחנו ממלאים כל רגע פנוי בתחושה שמשהו קורה. אבל גם בתורה ניתנו הפסקות, מפני שלא די לפגוש דבר גדול. צריך לתת לו זמן להיכנס. בלי רווח בין פרשה לפרשה, בין חוויה לחוויה ובין מחשבה למחשבה, הדברים עוברים דרכנו ואינם נעשים חלק מאיתנו. ההפסקה מאפשרת לשכל להבין, לרצון לקבל ולמידות להשתנות. היא אינה עוצרת את החיים, אלא מכשירה אותם לקלוט את הטוב שכבר הגיע אליהם. החופש מעניק לנו זמן פנוי, אבל השאלה איננה רק במה נמלא אותו. לפעמים נכון להשאיר בו גם מעט מקום ריק. לא למהר מיד לדבר הבא, אלא להתבונן במה שעברנו, במה שקיבלנו ובמה שאנחנו מבקשים לקחת איתנו הלאה. לתת רווח.