22 במרץ 2020 · משפט מתורת הרב קוק

„מתכנסים הם לפעמים בתוך הלב כל יסורי העולם, כל עינויי הנשמות ועינויי ה…”

„מתכנסים הם לפעמים בתוך הלב כל יסורי העולם, כל עינויי הנשמות ועינויי הגופות. האדם אינו מוצא מנח ללבבו. חפץ הוא בתיקונו של עולם, והעולם עומד לעומתו בכל כיעור וניוול, בכל עוצב ויגון קודר שלו. ונפשו בוכה במסתרים. מי ינוד לו, מי ינחמו? המציאות קשה מברזל, והיא מטפחת על פניו. מתכנס האדם בתוכיותו כחומט בקליפתו, ומנח אין. הומה אז מקרב נשמתו למקור הישע, למעין האושר וההרמוניה של כל היש. אל אלהים דלפה נפשי. כמים קרים על נפש עיפה באה שמועה טובה, ממקור חי העולמים”מתוך שמונה קבצים, ג', ער"ח

למקור בפייסבוק ←

משפטים נוספים באותו נושא

מנוחה„והליאות הרוחנית וכל מעקשיה הנגררים עמה, לא תעבור כי אם על ידי מנוחה גופנית הגונה”זמן הריפוי„וצריך הגבלה נוראה לכל תנועותיו וצמצום איום לכל דרכי חייו”„ואם נחרבנו ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם נשוב להיבנות והעולם עמנו יבנה על ידי אהבת חי…”שמים וארץ ואדם„וצריך שיפנה לעצמו זמנים רחבים”

מתוך הארכיון הקהילתי של משפטי הרב קוק — מיזם ללימוד תורת הראי״ה, מאז 2011.