כוחה של מחשבה

יש מצבים שבהם פעולות חיצוניות מצטברות, ואפילו אם הן מרובות וטובות, אינן מצליחות לגעת בשורש הבעיה, כי המקום הפנימי שממנו הן יוצאות עדיין לא השתנה. האדם יכול לפעול, להתאמץ, לסדר, להתנצל, להשקיע - והכול נשאר על פני השטח, כי הכיוון הפנימי שלו עוד לא התברר. ומנגד, יש רגע של הכרה עמוקה, יש מחשבה אחת שמגיעה מהלב הנקי והאמיתי של האדם, שמארגנת מחדש את הכוונה ואת הזהות: אני מבין באמת מה לא היה ישר, אני בוחר אחרת, אני חוזר למקור הטוב שלי. מחשבה כזו אינה רעיון חולף, אלא הכרעה פנימית שנולדת באמת. היא יכולה לפתוח את הדלת לתיקון אדיר, גדול יותר מאלף ניסיונות חיצוניים. המעשים חשובים מאוד, אך כשהם באים בלי סידור של הנפש הם מוגבלים, ועלולים להפוך להיות לאישורים חיצוניים בלבד.

*