16 באפריל 2026 · משפט מתורת הרב קוק
למקור בפייסבוק ←
פרשת תזריע מצורע
„האדם שנשמתו מאירה בקרבו, מוכרח הוא להתבודד הרבה. החברה התדירית של אנשים אחרים… מעממת את אורה הבהיר של נשמתו העליונה”מתוך שמונה קבצים ג, שיט
בפרשת תזריע מצורע, האדם שנפגע בנגע נשלח להתבודד: "בדד ישב מחוץ למחנה". ההרחקה הזו, בעומק, היא התחלה של תיקון. מי שפגע בקשר עם אחרים, מי שהתרגל לראות את החסרונות סביבו, צריך רגע להתרחק כדי לפגוש את עצמו מחדש. כל עוד האדם נמצא בתוך החברה, הוא יכול להמשיך לברוח. כשהוא לבד, אין לו על מי להישען. הוא עומד מול עצמו בלי יכולת בריחה ומול האמת. ובמקום הזה מתחיל הריפוי. אבל זה לא יעד, זו דרך. המטרה היא לחזור מהבדידות אל החברה, כדי להיות בה אמיתי ובאמת.
מתוך הארכיון הקהילתי של משפטי הרב קוק — מיזם ללימוד תורת הראי״ה, מאז 2011.