מקור הטוב

אחרי שתיאר את שורש ההידרדרות, הרב קוק מסמן את התנועה ההפוכה. הענווה איננה מחיקה עצמית אלא ידיעה שיש מקור חיים גדול מאיתנו. הידיעה הזו פותחת את הנפש ומאפשרת לרצון להיות רצון בהיר, כזה שאינו דוחף מתוך פחד אלא מושך מתוך אמת. מתוך הרצון הזה נולדת הקדושה, מפני שהאדם פועל שוב מתוך מקום ישר, שקט ומכוון. כשיש ענוה, האדם יודע שהוא חלק מהמציאות אבל לא מצוי בה לבד. וכך התקוה סובבת את האדם, חודרת את מחשבותיו ומרימה את מבטו קדימה. כך מתעורר מבט חדש על החיים כולם - החיים נעשים מאושרים, וכל דבר נראה ראוי לאהבה. החיים לא הופכים לדרמה תמידית, אלא למהלך שלם שיש בו א-לוהים. אם רצוננו בתיקון ושינוי עומק, עלינו לשנות זווית בחיינו מגאווה לענווה.

*