בלבול

בעבר לאדם היה מאוד ברור מה המסלול שלו בחיים. פעמים רבות הוא הוצנח לתוכו וכך ינק, ולמד, והמשיך והעביר הלאה. אבל בדורנו - והרב קוק כבר ראה את הניצנים לכך בדורו בתחומי לימוד התורה ובחירות בין סוגי הלימוד השונים - ישנו בלבול שמביא אושר גדול. אנשים לא מוכנים להיכנס לתוך רובריקות מראש, והם מבקשים לטעום להתבלבל ולבחור. זה קשה יותר מחד, אבל גורם לאדם לגעת בשורש נשמתו, וממילא להביא את העולם למקום טוב יותר. הבלבול הזה אינו רק אישי, הוא קשור למהלך הדור כולו. לתקופה של לפני גאולה. שהעולם מיטיב את עצמו ומדייק את עצמו.

*