נפילת הרוח

״עין הרע״ מתחילה כשאדם מפסיק לחיות מפנימיותו, ומתחיל לחיות דרך העיניים של אחרים. מה חושבים עלי, איך אני נראה, כמה אני מצליח, איפה אני עומד מול כולם. בפסקה הזו מסביר הרב שעין הרע איננו רק כוח שפועל מבחוץ, אלא גם תנועה נפשית מסוכנת. כשהמבט החיצוני משתלט, הדמיון מתחיל לעבוד. פעם הוא מנפח את האדם למעלה, ופעם הוא מצייר לו את חסרונותיו בצורה שמפילה את רוחו. ואז מגיעה השרשרת: נפילת רוח, עצבות, עצלות, ומתוכה גם נפילה מוסרית. כוחות החיים נחלשים. מי שחי רק מול מבטם של אחרים, מאבד לאט את נקודת האמת הפנימית שלו. והתיקון הוא ״הכרת עצמו לפי האמת״. לא לברוח מהחסרונות, לא להשתכר מהיתרונות, אלא לעמוד ישר מול עצמנו. לשמוח בטוב שיש, לתקן את מה שצריך, ובעיקר לחיות אמת ולא דמיונות.