28 באוקטובר 2013 · משפט מתורת הרב קוק

„ורוב המקומות בבית הכנסת כבר היו תפוסים. פתאום הוא נכנס פנימה. פסע במת…”

„ ורוב המקומות בבית הכנסת כבר היו תפוסים. פתאום הוא נכנס פנימה. פסע במתינות לאורך הספסלים, והתיישב ליד אבא שלו. הכרתי אותו. בועז, קוראים לו. בן חמש עשרה, לומד בכיתה מתחתיי בישיבה התיכונית. גם מי שלא היה חד עין במיוחד, לא היה יכול לפספס את מה שעבר באותו רגע על האבא. הוא הסתכל בשעון שֶמוֹרֶה על שלושים וחמש דקות (!) לתחילת התפילה, ובבנו האדיש, חלופות, ופניו התחילו להאדים”

למקור בפייסבוק ←

משפטים נוספים באותו נושא

פרשת ראה„כיסוי דם החיה והעוף היא כמו מחאה אלהית, לעומת ההיתר התלוי ביסודו במצב הנפש המקולקלת של הא…”מנוחה„והליאות הרוחנית וכל מעקשיה הנגררים עמה, לא תעבור כי אם על ידי מנוחה גופנית הגונה”זמן הריפוי„וצריך הגבלה נוראה לכל תנועותיו וצמצום איום לכל דרכי חייו”כשהרצון מסתדר„יסוד הבטחון והשמחה נובע מהבירור הפנימי”

מתוך הארכיון הקהילתי של משפטי הרב קוק — מיזם ללימוד תורת הראי״ה, מאז 2011.