„החלישות והעיפות הנן מבוא לכל המדות הרעות. הן מעוררות את העצבון, והעצב…”

החולשה והעייפות הנן מבוא למדות רעות, ולדברים רעים.

הדברים אמורים הן במידות, הן בתחושות פנימיות והן במעשים חיצוניים.

גוף עייף הוא גוף שקשה לו לעשות דברים בחדווה. נפש עייפה היא נפש שקשה לה לפרוץ את גבולותיה.

בהמשך הפיסקה מסביר הרב שהדברים אמורים הן לגבי כל אחד ואחד מאיתנו והן לגבי האומה כולה.

כמו ששינה טובה היא ערובה לכוחות מחודשים ושחוסר שינה היא מתכון לעצבנות כך בהתייחסות לגוף ולנפש הפרטית והכללית.

נגביר כח, ודרך זה נקבל כוחות חדשים ונצליח.

***

המשך ערב טוב

לרפואת רבי שמריה יוסף חיים בן פעשא מרים (הרב קנייבסקי)