„אי אפשר לדרוש מעצמו, ולא מהעולם בכלל, אידיאלים נקיים, בלא תערובות סיג…”

אם נדרוש מעצמנו להיות נקיים לחלוטין מכל פניה בכל דבר שנעשה לא נוכל לפעול בעולם הזה.

טבע האדם הוא שיהיו לו פניות. שיהיו לו רצונות אישיים- להתפתח, להצליח, להתרומם, להיות יותר. זה טבעי.

היכולת להיות אדם גדול היא ההבנה כי התקדמות היא עניין של זמן. מדרגה אחר מדרגה.

חכמים לימדו אותנו שלעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה. התחלת עבודת ה', התחלה בכלל, תהיה תמיד עם רצונות אישיים ולא כזו שמונעת רק מאידיאלים טהורים.

ההתמדה, העלייה מדרגה אחר מדרגה יכולה לקרב אותנו למקום מזוכך יותר ויותר, נקי יותר ויותר.

***

המשך ערב טוב.

לרפואת אסתר בת לונה פאני

***