„ובתוך החיים הגלויים הנעשים לעינינו, המוצאים את מקומם בצורה של סוכה דל…”

סוכה היא מציאות שיש בה דלות ומסכנות. אנו יוצאים מבית אבן יפה ומסודר לבית ארעי. מנסים כמה שיותר לסדר את הסוכה אך בסופו של יום הסוכה איננה בית, איננה בית קבע.

הרב מודע לעניין, הוא משווה זאת לארץ ישראל של תחילת המאה הקודמת מול חוץ לארץ של אותם שנים. ישראל של אז הייתה מקום ארעי, מקום מסוכן, מקום שלא תמיד נעים להיות בו.

גם בסוכה, כמו בישראל ההיא, היה טמון זרע עמוק של כח, של חיבור, של רוחניות ושל יחד. שנים אחרי פטירתו הובהר שבית הקבע הוא ארעי מכל ארעים עם פרוץ השואה האיומה. הסוכה של אותם השנים שנראתה כמסוכנת ודלה הפכה להיות לביתנו היחיד בעולם.

אם נצליח להבין את משמעות הבית הפרטי והלאומי שלנו דרך החג הזה, נצליח לשמוח גם בארעיות הסוכה וגם בקביעות שיש לנו כל השנה כולה. ואולי בשנה הזו, נצליח גם להבין יותר את הארעי והיציב בחיינו, שהפכו באחת למלאי סימני שאלה.

לע"נ שלום בן רג'ינה

***