„כל זמן שהגאוה היא בלב אי-אפשר לשוב בתשובה ואי-אפשר להשכיל כל שכל טהור”

כשאדם בטוח בעליונותו על הכלל בצורה פנימית, כשאדם חושב שכשרון מסויים שקיים בו מציב אותו במקום שווה וחזק יותר מהאחר, הוא לא יכול למצוא דרך של תיקון ושיפור.

התשובה והיכולת להתקדם, לא מתאפשרת במצב שכזה.

היכולת לשפר מתחילה בהבנה של כל אחד ואחת מאיתנו שיש לנו מה ללמוד מהאחר, שיש לנו מה להתקדם. שאנו לא מושלמים ושהמתנות שקיבלנו משמים בדמות כישורים, יכולות או נתונים כאלה ואחרים, אינם סיבה לחשוב שאנו שווים יותר.

זה נכון ברמת הפרט, ונכון ברמת הכלל. אם אנחנו מרגישים תחושת תקיעות בציבוריות הישראלית, עלינו לגרום לנבחרינו לעצור ממשחקי הגאווה ולהתחיל להקשיב.

***

לע"נ שלום בן רג'ינה