5 בינואר 2012 · משפט מתורת הרב קוק
למקור בפייסבוק ←
„(אורות התורה פרק ט' פיסקה ו') בעקבות הסברו של אסף אשר על הסטטוס הקוד…”
„(אורות התורה פרק ט' פיסקה ו') בעקבות הסברו של אסף אשר על הסטטוס הקודם, בחרתי להביא חלק מהפיסקה באורות התורה (ואני ממליץ למעוניינים לקרוא את הפיסקה כולה) הרב קוק מדבר בפיסקה זו על שני אנשים ספציפים שחיו בדורו ושהרב כיבד אותם מאוד, מתוכם יצא הסברו לכולנו. ביאליק היה תלמיד בישיבת וולז'ין, שהייתה ישיבה ליטאית שבה למדו בעיקר תלמוד. אשר גינצברג (המוכר בשם”
אחד העם") היה תלמיד בישיבה חסידית.
שני דמויות חשובות אלה למדו במקומות המנוגדים לרוחם למזגם ולכשרונותיהם. ביאליק היה משורר הומני שלמד במקום מאוד ריאלי, שעצר את רוחו. "אחד העם" היה הוגה רציונאליסט שהעולם החסידי לא התאים לו.
כאשר אדם נמצא במקום שלא מתאים לו ומנסה בכוח לעשות דברים בניגוד לרוחו ולכשרונותיו הוא עלול להיהפך להיות שונא למה שהוא עושה- זה מתבטא בלימוד משהו שלא מתאים, בבחירת מקצוע ובהרבה בחירות אחרות בחיים.
על כל אדם למצוא את המקום בו הוא יכול לבטא את עצמו ואת כשרונו בדרך הטובה ביותר, הן בתוך עולם התורה והן בכלל בעולם הגדול.
פיסקה זו שבעולמנו הפוסט מודרני נראית ברורה ומתאימה, הייתה חידוש גדול בדורו של הרב, רואה האורות.
ערב טוב לכולם!
מתוך הארכיון הקהילתי של משפטי הרב קוק — מיזם ללימוד תורת הראי״ה, מאז 2011.