„בכל דרכיך דעהו”

, צריך לבקש את הקב"ה בתוך הדרכים שהוא מתנהג בהם:

כשהוא עוסק בתפלה, אז יבקש את הקב"ה בהבנת עניני תפלתו וכונה רצויה באמונת הלב באותם הענינים של תפלתו, ולא יבקש את הידיעה בשעה ההיא בענינים אחרים, כי כיון שהוא עוסק בעבודה זו, הקב"ה כביכול שורה מצדו בזו העבודה דוקא, ובה ימצאנה ולא במקום אחר.

וכשהוא עוסק בתורה, יידע שימצא את הקב"ה בהיותו מעמיק ומעיין להבין דבר על בוריו ולזכור ולשנן היטיב, ובה הוא יודע אותו ית' בתורתו ולא באופן אחר, כי בשעה זו הוא מתגלה בעבודה זו.

וכן בהיותו עסוק בגמ"ח להיטיב לחברו, אז יבקש את הקב"ה רק בהעמקת עצה איך להיטיב לו טובה גדולה הגונה וקימת.

וכן בכל הדברים שעושה, הרי באמת אין דבר בעולם שאינו לכבודו ית', על-כן כל מה שעושה יהיה הכל דברי מצותו ורצונו, ויבקש בהם את שמו ית', כשישתדל בכל שכלו וכחותיו לעשות את מה שהוא עושה בתכלית השלמות בכל צדדי השלמות, ונמצא שהוא יודע את השם יתברך בכל הדרכים." (מוסר אביך)

כאשר אני עושה משהו, הרבה מאוד פעמים אני מרגיש שאני נמצא במקום אחר, חושב על הדבר הבא שאני צריך לעשות ולא חי את אותו מקום. לדוגמא- כאשר אני נמצא עם הילד אני חושב על העבודה, כשאני נמצא בעבודה אני חושב על הילד, כשאני לומד משהו קופצות לי מחשבות על מה צריך לבשל לשבת וכשאני מבשל לשבת אני חושב על... נראה לי שהבנתם?!

הרב אומר שאנחנו צריכים להיות במקום בו אנו נמצאים, כשאנחנו עושים משהו אנחנו צריכים להיות בו לחלוטין. כשמתפללים אז מתפללים, כשלומדים אז לומדים וכן הלאה.

החידוש של הרב הוא העובדה שעלינו להתייחס ברצינות גם לדברים אחרים, לדוגמא, כאשר אדם אוכל עליו לאכול- לא לקרוא עיתון בזמן הזה, כשמדברים עם חבר בטלפון לא מציצים בפייסבוק, וכשמתפללים לא חושבים על מצב החשבון בבנק...

החיים בעולם המערבי בנויים אחרת לגמרי. אנו נוסעים לעבודה עם רדיו דלוק, פלאפון, ויש שהגדילו לעשות ושמים די-וי-די נייד ברכב שחלילה לא יעברו ד' אמות בלי סרט טוב.

התיקון, אומר הרב, הוא להיות במה שאנחנו עושים. לתת את הנשמה ואת תשומת הלב למה שאנו נמצאים בו ברגע זה. קדימה לעבודה!

שבוע טוב!