החופש הגדול

הנה זה מתחיל (או יתחיל ממש עוד ימים ספורים).. חודשיים בלי מערכת, בלי צלצול ובלי מבחנים, ואנחנו ממהרים לבנות לילדים מערכת חדשה, צפופה כמעט כמו זו שממנה יצאו. אבל הרב קוק מסביר שגם לנפש יש מערכת עיכול. כשעוד ידיעה, עוד חוויה ועוד דרישה מגיעות בלי רווח, הן אינן בהכרח מצטברות לעומק. לפעמים הן מטשטשות זו את זו. הילד יכול ללמוד שנה שלמה, לשמוע אלפי מילים ולעבור חוויות משמעותיות, ועדיין לא הספיק להבין מה מכל זה נעשה באמת חלק ממנו. הרב מרחיב בפיסקה שאפילו התורה ניתנה עם הפסקות בין פרשה לפרשה. הרווח איננו זמן ריק. בתוכו השכל מעבד, הרצון מתעורר, המידות משתנות והחיים לומדים להסתגל אל הטוב שפגשו. אולי זו אחת המתנות הגדולות של החופש. לישון, לשחק, להשתעמם, לדבר בלי למהר, לפגוש את הבית, את החברים ואת עצמנו. כמובן שאין עניין לקדש את הבטלה, אבל כן לקבל את הצורך לעצור, כחלק מהותי וחשוב בחיים.