פרשת קרח

כלפי חוץ מנהל קרח מאבק אידאולוגי לכאורה: ״כי כל העדה כולם קדושים״. חז״ל מסבירים לנו שעומק פניותיו היו מאגו וממקום של קנאה. אבל דווקא מתוך המקרה הזה, חשוב לומר שלא כל פנייה וצורך אישי הופכים את האדם ל״בעל פניה״. גם בתוך מעשה טוב יכולים להימצא אינטרס להצליח, לזכות בהערכה, להשפיע או לקבל מעמד. השאלה העמוקה היא מהו הכוח המרכזי שמוליד את המעשים ומכוון אותם. אפשר לחלוק, לטעות, להיאבק ואפילו לדבר בחריפות, ובכל זאת להיות מכוון אל האמת ואל הטוב. ולעומת זאת, אפשר להשתמש במילים קדושות ובטענות מרשימות, כאשר בעומק הלב המאבק כולו משרת את האגו. קרח ניסה להסתיר זאת ברעיון גדול, אבל בסופו של דבר השורש הפנימי התגלה.