שנאו רע

המדרגה הגדולה היא לשנוא את הרע ולא את האדם, הרי אל הרע אנחנו מתנגדים ואסור שנהפוך את המאבק ברשעה לשנאה עיוורת כלפי מי שנפל לתוכה. אבל הרב קוק מגלה כאן נקודה עדינה מאוד בנפש: כדי להגיע למדרגה הזו באמת, צריך קודם שתהיה בתוכנו התנגדות חדה וברורה לנושאי הרע עצמו. אם אדם ממהר לדבר רק בשפה של רחמים, הבנה והכלה, לפני שנבנה בו גבול מוסרי עמוק, הוא עלול לא לשים לב איך הרחמים על האדם הופכים בהדרגה לריכוך של הרע עצמו עד שבסוף, בשם האהבה, הוא כבר מתחיל להצדיק את הרשעה (כמו שאנו רואים בעולם הפרוגרסיבי). לכן הרב מלמד שהדין קודם לרחמים. קודם צריך לדעת שרע הוא רע. רק אחר כך אפשר לרחם באמת על האדם שנפל בו.