„ואם הנשמה בחביונה היא חדורה צמאון אלהי, וחשיפות היושר הטהור היא עריגת…”

במוצאי יום כיפור ובכלל בסופם של הימים הנוראים, עולה השאלה האם כל הסיפור הזה לא היה משחק אחד גדול.

בבתי הכנסת יהודים רבים התפללו, גם כאלה שאינם פוקדים את בתי הכנסת במהלך השנה באו ושפכו את ליבם בתפילות.

מחר, מחרתיים ובשבועות הבאים נחזור כולנו לשגרה, לחטאים קטנים וגדולים, לנפילות, לשגרה.

האם אין כאן צביעות?

הנשמה שלנו עורגת וצמאה לקב"ה, לא תמיד אנחנו מצליחים לראות זאת אבל זה קיים. נראה לי שהנפילות שאנו נופלים במהלך השנה הם הצביעות, "הימים הנוראים" שעברנו הם האמת.

***

חתימה טובה!

לע"נ דבורה (כוסא) בת בובה

***

"משפטי הרב קוק" כעת במבצע מיוחד לקראת החגים ב48 ש"ח בלבד!

==>