פרשת וארא

בפרשת וארא חוזרת טענתו של משה שהוא "ערל שפתיים", ויש כאן מתח עמוק בין אמת גדולה לבין יכולת הופעתה בעולם. האמת האלוקית, ככל שהיא גבוהה יותר כך היא פשוטה יותר ונחוצה יותר לכל. ופעמים רבות, משום גודלה האדם נבהל ממנה ומנסה להקטין אותה, לעשותה נגישה ופופולרית, ובכך הוא עלול למנוע מן הבריות אמת גדולה. הצמצום הכרחי, הוא מאפשר לאמת לפעול במציאות אנושית מוגבלת. אך אחרי שהועבר הרעיון והופשט, עלינו לחזור לגדלות העניין. החטא מתחיל כשהאדם נשאר בצמצום, כשהוא מוותר על החזרה אל גדלה וטהרתה של האמת. טענת ״ערל שפתיים״ חוזרת שוב ושוב כדי להדגיש את עומק הצורך של העברת דבר ה׳, כדי שישמע. והקב״ה מתעקש עם משה שיהיה שליחו למרות ערלות השפתיים כי אמת גדולה איננה רק עניין של התנסחות, אלא של חיים שלמים.

*