27 בנובמבר 2025 · משפט מתורת הרב קוק
למקור בפייסבוק ←
פרשת ויצא
„כל זמן שהיה דרך אחת לרבים הייתה עבודה רצויה של מצבה של אבן אחת לרמז על כוח אחד ודרך אחת, אבל אחר כך רצה ה' שעל ידי ריבוי הדרכים ושינוי הדעות וכל אחד יתנהג בתורה ועבודה כפי עניינו וכולם יתכוונו לשם שמים”מתוך מדבר שור, ט
פרשתנו מתחילה ומסתיימת בבניית מצבות וגלי אבנים. בתחילתה יוצא יעקב לדרך כאדם יחיד ובודד, ובתוך שנים מעטות הוא מוצא עצמו בלב משפחה גדולה ההולכת ונבנית סביבו, עם נשים וילדים ומאבקים ושמחות ותנועה מתמדת של חיים. במהלך הפרשה נראה שיעקב בוחר בשינוי כיון ממה שהיה עד זמנו. לא עוד בן אחד שיוביל את ההמשך, אלא משפחה מגוונת שממנה יצמחו שנים עשר שבטים. המזבח שנבנה מאבנים רבות הוא הדימוי שחז"ל משתמשים בו כדי לתאר עבודת ה' של עם שלם, שבו כל אחד עומד בדרכו ועדיין כולנו מכוונים אל מרכז אחד. יעקב אינו פותר את המורכבות הזאת מיד, והיא עוד תלווה אותו בהמשך, אך בפרשת ״ויצא״ נזרע הזרע הראשון של משפחה שהיא לא יחיד אלא כלל, לא דרך אחת אלא ריבוי שמחפש אחדות.
*
מתוך הארכיון הקהילתי של משפטי הרב קוק — מיזם ללימוד תורת הראי״ה, מאז 2011.