פרשת שופטים

טבעי לאדם לראות את המציאות דרך עצמו: אם טוב לו, זה טוב ואם רע לו, זה רע. אבל בפרשת השבוע אנחנו מצווים "תמים תהיה עם ה' אלוקיך", והרב קוק מסביר שהתמימות הזו אינה ויתור על האנושיות, אלא עליה למדרגה שלמה יותר. כשהאדם מצליח לראות את החיים מתוך מבט כללי הוא מגלה שגם מה שנדמה כרע אישי הוא חלק מתהליך אלוקי של טוב רחב. ההבנה הזו לא נועדה רק להצדיק את המציאות אלא גם לרפא את נפשו: היא נותנת משמעות לכאב, מרחיבה את תחושת השייכות שלו, ומכניסה את חייו אל אוצר הכלל שבו נמצא האושר והשמחה. דווקא כך גם חייו הפרטיים נעשים מלאים יותר, כי הוא מחובר לטוב גדול ממנו.

*