תורה שלמה

בהמשך לדברים שכתבנו אתמול, הפעם, נתחיל מההתחלה. מהשאיפה שהולידה את כל התנועה הזו. הרב קוק מבקש תורה המחוברת לחיי המעשה ולחיים, ולא כהמצאה חדשה, אלא כשאיפה לחזור למקור. לתורה כפי שנלמדה והייתה חלק מהווי לפני הגלות. תורה שנוגעת במשא ומתן, בעסקים של האדם, באופן שבו הוא בונה בית, מחנך ילד, מתייצב לשירות, תורם לביטחון. תורה שפוגשת את האדם גם כשאין קדושה גלויה, בכל הוויתו ובכל חייו. כך היה בזמן התנאים, בזמן האמוראים, בזמן שהחיים היהודיים היו מרוכזים בארץ אחת ובלב אחד. התורה לא נלמדה רק לשם הלימוד בלבד, אלא כדי לברר איך נכון לחיות. כשהמציאות מתחילה לשוב ולהיבנות בארץ הקודש, גם התורה יכולה לשוב ולפעול לא כהתבוננות מבחוץ, אלא כחלק ממהלך החיים עצמם.

*