פרשת ויקרא

ספר ויקרא נפתח בקריאה עדינה, באל"ף זעירה, כסמל לענווה הנדרשת בכניסה לעבודת הקודש. מיד לאחר מכן מופיעה עבודת הקרבנות, שנראית בעינינו לעיתים רחוקה וגולמית. אך דווקא הקרבן מבטא צורך אנושי עמוק: להתקרב לא רק ברגש ובמחשבה, אלא גם במעשה. להעניק משהו ממשי. הרב קוק מסביר שעבודת הקרבנות מדברת אל הדמיון ההמוני, אל החלק שבאדם שמבין קרבה דרך פעולה. לא מפני שהיא נמוכה, אלא מפני שהיא נוגעת באמת. הקשר עם הקב"ה מבקש את כל כוחות החיים, ולא מסתפק במופשט. זו נקודת גובהו של הקרבן.

*

סרטון "משפטי הרב קוק" לכבוד החג: