27 במרץ 2025 · משפט מתורת הרב קוק
למקור בפייסבוק ←
פרשת פקודי
„הבת הנחמדה, שאחרי מחלה ארוכה וממושכת... פקחה עיניה ותפתח שפתיה הסגורות... וקול כאב מהן נשמע: אמא, אמא, הבובה, תני לי הבובה, הבובה החביבה שזה זמן כביר לא ראיתיה... ברוך ה' אות לטובה”מתוך אגרות, א קנח
בפרשת השבוע בונים את המשכן הנייד במדבר, ועל מלאכה זו מנצחים בצלאל ואהליאב. חשיבות הפרטים הקטנים המובאים בפרשה הם חלק מהכנת עם העבדים לכניסה לביתו החדש. שלב קריטי בדרך לבניית חיים בארץ ישראל. במכתב ששולח הרב לאנשי בצלאל עם פתיחת מוסד האמנות בירושלים הוא מביא את המשל עימו פתחתי. הרב רואה בבקשת האמנות חלק חשוב מתחייתו ותקומתו של עם בארצו. כי עם שחוזר ליצור, הוא עם שהחליט לא רק לשוב הביתה, אלא סוף סוף גם לחיות בו.
*
מבצע בידיעות על משפטי הרב קוק וספרים נוספים:
מתוך הארכיון הקהילתי של משפטי הרב קוק — מיזם ללימוד תורת הראי״ה, מאז 2011.