יום העצמאות

מדינת היהודים, הוקמה בארץ ישראל דווקא. חזרנו לארץ אבותינו, שבטי ישראל התקבצו מארבע כנפות הארץ אחרי אלפי שנים ושבו הביתה. לא מדובר באוסף של אנשים זרים אלא באחים ששבו לביתם אחרי תלאות דרך ארוכה וקשה. בפיסקה מסביר הרב את ההבדל בין מדינה שהיא אוסף של פרטים- מקום מקרי, אנשים מקריים. לבין מדינה שמטרתה היא אידיאלית - תלוית מקום ועם וזמן.

זכינו לשוב הביתה, ולהתקדם בכל יום ויום במדינתנו שהינה גאווה עצומה וסמל להצלחה, יופי וחיבור. מדינה שהיא אור לגויים במוסריות שלה, בהייטק שבה, בטכנולוגיות המפותחות שבה. בעם שבה. בתורה שבה.

ידענו שנה של צער עמוק, שנה שבה הוכח יותר מכל, כי העם היהודי חייב להיות אדון לגורלו. שבה הוכח יותר מכל, כי העולם לא יגן עלינו וגורלנו רק בידנו. עם ישראל חי!