24 באפריל 2023 · משפט מתורת הרב קוק
למקור בפייסבוק ←
„בְּאֵין לַחַיִּים מַטָּרָה, הַמָּוֶת מֻכְרָח לִהְיוֹת מְאֻיָָּם, הַמּ…”
„בְּאֵין לַחַיִּים מַטָּרָה, הַמָּוֶת מֻכְרָח לִהְיוֹת מְאֻיָָּם, הַמִּלְחָמָה נֶגְדּוֹ לַשָּׁוְא הִיא, הָעַזּוּת מְאוּמָה לאֹ תּוֹעִיל. הַתְּרוּפוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת שֶׁבָּהֶן הָעוֹלָם הוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּחְרֵר מִשִּׁעְבּוּד הַמָּוֶת הֵן גְּנוּזוֹת בְּאוֹצַר חַיִּים”מתוך ש"ק, א, תפו
העולם שלנו מונע לא פעם מהרצון ״לצבור״ חוויות והישגים חומריים לפני המוות המאיים. אולם, כאשר בחיינו יש ממד ערכי ורוחני המלווה אותם, חוויית הקיום משתנה לחלוטין.
במצב כזה, ממילא, הצורך לשרוד אינו מה שממלא את החיים, אלא ההבנה שביכולתנו להשפיע על העולם, דבר שמגיע לשיאו בסוף החיים, בנקודה הגבוהה ביותר של הישגי האדם. *חללי צה"ל נפלו בשל הממד הרוחני והערכי שליווה אותם בחייהם.* הם, שיכלו בשנות עלומיהם להתעסק אך ורק בעצמם, מסרו נפשם למען עמם ומדינתם ושמו במרכז חייהם ערכים שבזכותם כולנו כאן. יהי זכרם ברוך.
מתוך הארכיון הקהילתי של משפטי הרב קוק — מיזם ללימוד תורת הראי״ה, מאז 2011.