„העצב מפני ההרגשה שהשאיפות היותר טהורות אינן קבועות יפה בנפש, היא התחל…”

הכי חשוך לפני עלות השחר. לא רק כעידוד סתמי אלא כאמת. כאשר אנחנו צריכים לעבור שלב הנשמה שלנו מאותתת לנו, מכאיבה לנו, גורמת לנו להבין שכך כבר אי אפשר להמשיך. כשאנחנו מרגישים "מקולקלים" כשאנחנו מבואסים "גמורים" וכדו' - אנחנו מוכנים לחלוטין לשלב הבא. על סיכוניו ואפשרויותיו. לצאת לאור לחיים חדשים.