„בכל דרגה ובכל השגת עולם יש בה אוצר של קדושה, וכשאדם דולג ועף במהירות…”
„בכל דרגה ובכל השגת עולם יש בה אוצר של קדושה, וכשאדם דולג ועף במהירות גדולה יותר ממדרגתו אז מתרוקן הוא מהתוכן הקדוש של הדרגות התחתונות, שהן הראויות לו, ולמדרגות העליונות אינו יכול להתדבק מפני שהן יותר מדי רוחניות בעדו. ע”
כשאנחנו מקפצים מעל מדרגה מתוך רצון להגיע למעלה שאנו שואפים אליה מהר ככל האפשר, אנחנו נופלים.
אין קיצורי דרך ואין אפשרות לקפוץ מדרגות. אנחנו צריכים לעלות מעלה אחר מעלה, מדרגה אחר מדרגה שלב שלב מתוך מגמה להתקדם.
מי שקופץ ומגיע למעלה שאינה מגיעה לו ימצא את עצמו סובל במקומו החדש ומהר מאוד יחזור למקומו הקודם.
וכפי שאסור לנו לקפוץ מדרגות בעצמנו כך אסור לנו להקפיץ אחרים למדרגות בהם הם לא נמצאים.
בעניין זה אנשים העוסקים בחינוך צריכים לנהוג בזהירות יתרה אל מול התלמידים- לא להקפיץ מדרגות ולא להרים את הילד למקומות שאינו נמצא בהם, אלא ללוות, להיות ולשמוח בכל צעד וצעד.
ואם כבר קפצנו מדרגה ומצאנו את עצמנו מתרסקים למקומנו הקודם, נוכל להתנחם בכך שהדבר לא היה לשווא ושהמסע הזה הוא חלק גדול מקידומנו למדרגה הבאה.
על הדרך אמליץ על ספר שהגיע לידי אותו כתבה כנרת דרור. הוא עוסק בנושא זה בדיוק-
המשך ערב נעים לכולם!
מתוך הארכיון הקהילתי של משפטי הרב קוק — מיזם ללימוד תורת הראי״ה, מאז 2011.