„כל מה שנכנס בנשמה אחת מהשפעת חברתה, אף על פי שמועיל לה הדבר מאיזה צד,…”

כאשר אנו מושפעים מהחברה שסביבנו בעניינים כלשהם- בלימוד, בדעות, במחשבות וכדו'... אע"פ שאנו מקבלים מכך את עצם הידיעה ואת החכמה עדין מצב שכזה איננו אופטימלי.

בהמשך הפיסקה מביא הרב את הפסוק "ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמור דעו את ה' כי כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם" (ירמיהו ל"א ל"א). למרות החשיבות של הלימוד איש מרעהו השוני בינינו הוא יתרון עצום ועלינו לשמור עליו, איננו צריכים לדעת את ה' כיון שחברנו יודע אותו, איננו צריכים לעבוד את עבודת חברנו אלא ליצור את העבודה שלנו אל מול הקב"ה ודרך עבודתנו ליצוק את דבר ה' בעולם (דבר ה' הניתן לנו).

הפיסקה הזו מצריכה אותנו להרבה יושר, להרבה הקשבה פנימית וענווה ולהרבה חיפוש.

שבוע טוב לכולם!

לרפואת יצחק בן יוכבד