אהבה עיוורת

אהבה עצמית בריאה נותנת לאדם כוח, יציבות ואמון בעצמו. אבל כשהאדם אוהב את עצמו יותר משהוא אוהב את האמת, כל טעות מקבלת הסבר, כל פגיעה הופכת להיות מוצדקת, כל חולשה מתחפשת לעיקרון, וכל רצון אישי נהיה בעיניו צדק מוחלט. זו אהבה עצמית שמעוורת את העיניים. עלינו להיות מסוגלים לעצור ולשאול את עצמנו ביושר: אולי טעיתי, אולי פגעתי, אולי יש בי מידה שצריך לתקן. לכן דווקא הנפש הטובה מלאה לפעמים ביקורת פנימית, מוסר כליות וחלומות מטרידים (על זה מדובר בקטע השלם בעין איה) מפני שהיא עוד שומעת את קול האמת ומוכנה להישיר מבט מולו ולהיתקן.