„אין בכל המדות הרעות מדה המגשמת את האדם, עד שאיננו יכול לרומם את רוחו…”

בכל מידה יש קו אמצע בין טוב לרע. סוג של איזון שאנחנו צריכים. בכולן, חוץ מבמידה אחת- הגאווה. הגאווה היא מידה רעה. היא אוטמת לנו את האוזניים ועוצמת לנו את העיניים וגורמת לנו לראות רק את עצמנו שעה שהעולם כולו נמחק. היא מונעת מאיתנו להתקדם ולהתפתח וגורמת לנו לחיות חיים מסכנים ואומללים. זו מידה שקוצצת את כנפי הרוח שיש לאדם, ומונעת ממנו להתקדם.

מידת הגאווה היא מידה שעלינו להילחם כנגדה מלחמת חורמה והנזק שלה מוחלט.

***

לרפואת רוזה בת בובה.