„אם היה שברי רק שברון של עם גולה עשוק ומארצו נהדף, אולי הייתי חושב לנט…”
„אם היה שברי רק שברון של עם גולה עשוק ומארצו נהדף, אולי הייתי חושב לנטפי נחומים, את אשר אראה, בנים בונים באים בקץ הימים, ומיישבים ארץ שוממה, אף כי שוממותי כים הם רחבים, ובניני הוא רק כעב קטן, ככף איש לערכם, בכל זה יש ערך של אחוז, לחשוב נחומים לעומת היגון. אבל מה נעשה בעת אשר יתיצב לנגדנו היגון הקודר על נביקת הרוח, הלא זהו העומק שבכוס יגוני, ומה יוכלו נחומי מפעלים ובניני חרבות, לשעשע נפשי, אם בתוך הבנין, הנני רואה אש יוקדת, הולכת ומהרסת ?”מתוך מאמרי הראי"ה, נחמו עמי
שאלות רבות נשאלו על יחסו של הרב קוק לציונות. מחד, מוכר הרב קוק כאחד הלוחמים הגדולים למען הציונות. מוביל מסע המושבות וההתחברות לעם. הרואה הגדול המחשיב את נשק השמירה על אדמת הארץ לקדוש ואת שומריו לקדושים. הרב הראשי של ארץ ישראל. התומך הגדול במפעל הציונות.
אך מאידך לרב היו תהיות ושאלות רבות. את השאלות והתהיות הללו הוא פורס בפנינו במאמרים כמו רוצה לתת את סערת נפשו למול עיננו. שנבין את הדרך ולא ננפנף רק בתוצאה. כך במאמר שביקש ממנו לכתוב הסופר אז"ר על החיילים שנפלו במשימתם על הגנת הארץ- שם פורס הרב את ההתלבטות בהספד של חיילים שנטשו את דרך אבותם (ומסקנתו החד משמעית היא שהם קדושים ועם זה הסביר את סערת נפשו הכ"כ חשובה. המאמר הזה הוא אחד החשובים בעיני בשל העובדה שלא התפרסם בחייו של הרב קוק. כאילו רצה הרב שיתפרסם רק אחרי מותו כדי שאנחנו נבין את דמותו המורכבת). ואם במאמר זה "נחמו נחמו עמי" בו הוא מדבר על נביקת הרוח. על הצער הגדול הקיים מבעד למפעל הציונות האדיר בשל העובדה שהבסיס שלו איננו רוחני.
התשובה והנחמה שאנחנו יכולים להיות שותפים בה קשורה לתפקיד שלנו. תהליכים קורים בכל דור ועלינו לראות את עצמנו כהמשך התהליך. להבין שנטפי ניחומים מהעבר ממשיכים ומטפטפים עוד ועוד ועוד ואנחנו צריכים לבדוק ולסייע להם להפוך לשטף גדול.
ננוחם ננוחם אלוקינו!
מתוך הארכיון הקהילתי של משפטי הרב קוק — מיזם ללימוד תורת הראי״ה, מאז 2011.