„שכחת השבטים ליחוסם היא הכנה לאחדות האומה. על ידי הזכרון של חלוק השבטי…”
„שכחת השבטים ליחוסם היא הכנה לאחדות האומה. על ידי הזכרון של חלוק השבטים היתה הגלות גורמת, שכל שבט יחולק ויפרד לגמרי מכללות האומה, וארס הנכריות היה חודר בחלקים המיוחדים והבדודים. אמנם ע”
י השכחה הזאת של ההתפרטות נתרבה הבלבול והערבוב... אבל בפנימיות החיים חיה היא הנשמה הכללית שנתעוררה הרבה ע"י מחית הקוים הפרטיים... ומתוך האחדות הבלולה, המלאה ערבוב וחסרון סדור, יצא לאור תכן חיים מתוקן ומסודר..." (מתוך אורות ישראל ותחייתו, פרק כ"ז)
במהלך הגלות התערבבנו בין אומות העולם ושכחנו את יחוסנו השבטי, את השייכות שלנו לשבט האם אליו אנחנו שייכים. אומנם החילוק הזה גרם לנו לניתוק זמני מהעצמיות שלנו, מהיכולת לבטא שייכות לשפה, לרגשות, למנהגים וכדו'... אך יחד עם הצער הגדול נוצרה אפשרות של עם ישראל לעבוד ביחד, ללא פירודים שבטיים.
אם היינו נשארים כשבטים היה כל אחד דואג לקבוצתו הפרטית, נשאר בחלקת אלוהים הפרטית שלו ולא יוצא ממנה.
הבלבול יצר את היכולת לעם ישראל לעבוד ביחד, כעם. הבלבול נתן לעם ישראל את היכולת לשרוד בין הגויים. כוחו של עם ישראל כעם גדול פי כמה מכוחו של שבט בישראל.
לעתים יש תחושה שיש המנסים לחלק אותנו שוב לשבטים, עם שמות שבט חדשים- חרדים, חילונים, דתיים וכדו'... עלינו להתנגד לשמות הללו ולהבין שהיכולת ליצור תיקון תהיה רק אם נבין שהחלוקה הזו מסוכנת ואינה נכונה. החלוקה האמתית בכל ציבור היא בין צדיקים בינוניים ורשעים, זהו תיאור אישי ששייך לכל אדם פרטי, וכאלה (צדיקים בינוניים ורשעים) יש לנו בכל קבוצה מלאכותית (דתיים חילונים וחרדים) שאנו מנסים לייצר. (על נקודה זו מדבר הרב גם במאמר "מסע המחנות" מאמרי הראי"ה עמוד 76, לפני מס' שבועות הבאתי חלק ממאמר זה).
יום טוב לכולם!
מתוך הארכיון הקהילתי של משפטי הרב קוק — מיזם ללימוד תורת הראי״ה, מאז 2011.