„מעשה בצעיר אחד, שניגש אל הרב לאחר ששמע את דבריו החוצבים לבבות ואמר:”

צר לי מאד רבי, שאינני מוכן לקבל עלי את המוסר ששמעתי בנאומו כי מרוקן אני מכל הרגשה דתית ודברים שמימיים כבר רחקו ממני.

הרב השיב לו בסיפור מעשה שמוסר השכל בצדו:

— הבה ואספר לך מעשה ביהודי מאילי ההון שבא לירושלים ובקש תחבולות כיצד לרכוש את מקום המקדש, כדי להקים עליו שוק גדול. הצעיר קפץ כנשוך נחש וקרא בהתרגשות:

— אדקור את החזיר ההוא בחרב.

— אם כאלה הם דבריך, העיר הרב, משמע שאינך אלא טועה אינך חס ושלום מרוקן מרגש הדת ואהבת היהדות. ניצוץ ה´ מהבהב בנשמתך והריני מקבל עלי ללבותו לשלהבת־ יה .

אילו הרב היה היום, מה היה אומר על השבוע הזה? לענ"ד הוא בעיקר היה עושה ופחות מדבר, מנסה לקרב ולפשר בין הצדדים, מדבר על הקשר הבל ינותק בין עם לארצו ובין ארץ לעמה...

שתהיה לכולנו שבת שלום!