אחדות וזיוף

אחדות היא מושג קדוש ועליון, אבל לא כל שותפות אינטרסים היא אחדות. יש חיבור שנראה מושלם חיצונית, אבל מתחת לפני השטח פועלת אמת אחרת לגמרי. כאשר כל אחד מנסה לדחוף את עצמו וכל אחד נשאר כל עוד זה משרת אותו - זו לא אחדות, אלא תלות זמנית. וכך כאשר ״בטל דבר, בטלה אהבה״ הרגע שבו זה מפסיק לשרת, הוא הרגע שבו זה מתחיל להתפרק. וכך אחדות שנולדת מאהבה עצמית לא נגמרת רק בפירוק, היא נגמרת בשנאה. אחדות אמיתית מתחילה כשיש מרכז שאינו אני. אמת, ייעוד, שליחות, משהו שמעמיד את האדם בתוך סיפור גדול ממנו. וכאשר יש שאיפת אמת גדולה כזו, סופה של אחדות זו להתקיים.