„כל עונג שאין תערובות צער כל שהוא נמצא בו, איננו עונג כלל. והמעלה העלי…”

הגמרא במסכת בבא בתרא מספרת שלעתיד לבא לכל צדיק תהיה חופת אש - מעין חופה (שמסוככת עליו, כמו חופה בחתונה) שעומדת מעליו ומראה לפי גודלה את כבודו את השגיו ואת מעלתו.

הגמרא מסבירה שם שבראות הצדיקים את החופות השונות, כל צדיק נכווה מחופתו של חברו. כיון שרואה את הישגיו של חברו ומצטער על כך שלא הצליח להגיע להישגים אליהם הגיע החבר.

הרמח"ל במסילת ישרים מסביר את הדברים: "כי אין זה מטעם הקנאה... אלא מפני ראותו עצמו חסר מן השלמות מַדְרֵגָה שהיה יכול להשיגה כמו שהשיגה חברו..."

האנושיות שבכל אחד ואחת מאיתנו יוצרים בנו מעלה שלא קיימת במלאכים. לכל מלאך יש תפקיד מוגדר. מעצם העובדה שאין לו יצר הרע אין לו יכולת לזוז מתפקידו כמלוא נימא. בבן אדם יש את היכולת ליפול ולהתרסק אך לצד זה יש את היכולת להגיע לגבהים שלא ניתנים בכלל לדמיון.

העונג, הגובה העצום אליו אנחנו יכולים להגיע, ההצלחה ללא גבולות, הולכת יד ביד עם הצער. עם היכולת להיכשל וליפול. עם הרצון התמידי להיות יותר ולנסות יותר.

***

לעילוי נשמת עלם החמודות שנרצח בידי בן עוולה - דביר יהודה בן רחל.