„האדם הפראי לא הבחין בין מה שהוא מזין ומשובח בטעם, ובין מה שהוא צומח ב…”
„האדם הפראי לא הבחין בין מה שהוא מזין ומשובח בטעם, ובין מה שהוא צומח בשביל מטרות אחרות, לא בשביל אכילת האדם. את הכל, כל מה שנזדמן לו ברעבונו, לקח ולעס. וברבות הימים עמד על המבחן, לברר לו את המסוגל לו ביותר, ובחר לו את הפירות, התבואות והצמחים הנאותים למזונו, וכן הלאה. בחיי הנשמה גם כן יונק העולם מכל ספרות, מכל מה שצומח על הקרקע הציורית של האדם. יבואו ימים ויתברר מהו המאכל הרוחני הראוי לאדם... וכשם שהתעשיה מהפכת כמה דברים בלתי מועילים לדברים מזינים ומועילים, כן תשוב החכמה העליונה להפוך המון רעיונות ותבואות הרוח שאין להם כעת ערך, לדברים משיבים את הנפש”מתוך שמונה קבצים, ו', כ"ט
בימים עברו, ברר לעצמו האדם את מאכליו. הוא החליט מה מתאים ומה לא מתאים מבחינת המזון. כאשר החלה התעשייה להיכנס לעולמנו נכנסנו מזונות רבים שלא נאכלים בשלמותם, וכעת ע"י עיבוד חלקם מהווים אבות מזון חשובים.
הרב קוק מקביל כאן את התפתחות מזונותיו של האדם להתפתחות הספרותית. ככלל הרב קוק הרבה לכתוב על חשיבותה של הספרות (הנה כאן דוגמא אחת חזקה לעניין: אך לצד זה הוא מכיר את סכנותיה של הספרות/התרבות הכללית ומסביר על הצורך לברור ממנה את הטוב. הכלל שהוא מציע איננו להתנזר כפי שעושים רבים שבחרו בדרך התורה, אלא להכיר ולהבין שיש טוב ורע בתרבות ובספרות "רימון מצא- תוכו אכל, קליפתו זרק."
***
הספר "משפטי הרב קוק" במבצעים מיוחדים לשבוע הספר- בדוכני ידיעות ספרים, ובחנויות הספרים השונות. (בשבת האחרונה צורף קופון הנחה מיוחד לספר בעיתון "מקור ראשון" ובעיתון "בשבע")
למעוניינים בסיוע בהזמנה של מספר ספרים בהנחה ניתן ליצור עימנו קשר כאן
מתוך הארכיון הקהילתי של משפטי הרב קוק — מיזם ללימוד תורת הראי״ה, מאז 2011.