„הוא היה נעלה מכל החשבונות של ההוה והמציאות המרה שבימיו”

רבי שמעון בר יוחאי שהערב יום ההילולא שלו, עומד מול המציאות מתוך מקום שלא מתפשר על האמת. הוא נאמן למה שהעולם אמור להיות, ולכן גם הדחייה שלו את הרע מוחלטת ובלתי מתפשרת. אבל הסיפור לא נגמר שם. כשהוא יוצא מן המערה בפעם הראשונה, המבט הזה שורף את העולם. הוא לא מצליח להכיל את הפער בין האמת העליונה לבין החיים כפי שהם. רק אחרי שהוא חוזר למערה, עובר תהליך נוסף, ומתעדן, הוא יוצא שוב אחרת. אותה אמת נשארת, אבל היכולת לפעול בתוך המציאות משתנה. הוא כבר לא רק שורף, הוא גם בונה. מתקן שווקים, יוצר מציאות, פועל בתוך העולם בלי לוותר על הגובה שממנו הוא רואה אותו. בל״ג בעומר אנחנו פוגשים את רשב״י השלם. זה שלא הסכים להתקטן לפי המציאות, אבל גם לא נשאר מנותק ממנה. זה שמלמד שאפשר להישאר נאמן לאמת העליונה, ובו בזמן לרדת אל העולם, לתקן, לבנות, ולהאיר אותו מבפנים.