בגאולת מצרים, גם עכשיו

יציאת מצרים היא תנועה חיה שפועלת בתוך ההיסטוריה ובתוך האדם גם יחד, והולכת וממשיכה את פעולתה בלי הפסק. הרב קוק מתאר את אותה "זרוע נטויה" ככוח שמזכך את המציאות, שמרים את האדם מתוך העומס של החומריות וההרגלים, ומאיר בתוך הלב תנועה אחרת, נקייה יותר, מכוונת יותר. הפעולה שנעשתה אז, שהביאה חירות וחופש לעולם, מזככת עד היום את המושג הזה של חירות, של עם, של גאולה. וזו העבודה של פסח. לא רק לצאת ממצרים שהייתה, אלא לאפשר ליציאה הזו להמשיך לפעול בתוכנו, עד שהלב עצמו בוחר בטוב, ונגאל.