לא לכבות

לכל אחד מאיתנו יש נקודה פנימית של כמיהה. רצון עז לטוב מוחלט, לתיקון, לקרבת אלוקים. והרצון הזה, לפעמים נסתר, לפעמים סוער - הוא גחלת קודש בלב. הרב קוק מלמד שכמו שאסור לכבות את האש שעל המזבח במקדש, כך אסור לכבות את הצימאון הזה שבלב האדם. אבל כדי שהאש הזו לא תדעך, כדי שהלב ימשיך לרצות, צריך ללבות אותה מלמטה: ואיך? בדברים יומיומיים, פשוטים, אבל כאלה שמזינים את השלהבת ונותנים לה להתרומם, נותנים לנו את הרצון להמשיך. וכך, עם תוספת נכונה, הלהבה הזו תעלה עד מרום הרקיע, ותאיר גם את עומק התהום.

*