חופש וקדושה

אנחנו רגילים לחשוב שחופש וקדושה הם שני עולמות הפוכים. ככל שיש יותר חופש, יש פחות גבולות. ככל שיש יותר קדושה, יש פחות חירות. הרב קוק מציע כיוון הפוך. בכל פעם שנולד בנו רעיון אמיתי, רצון טוב או שאיפה גדולה, זהו ״קול מלאך ה'״ הדופק על דלת נשמתנו ומבקש להופיע דרכנו. פעמים רבות מה שמונע מאיתנו להתקדם איננו התורה או הערכים, אלא דווקא הכבלים החברתיים - הפחד ממה יגידו. הצורך למצוא חן. ההרגל לחשוב כמו כולם. אלה, כותב הרב קוק, הם שמחנקים את "הרוח העליונה החפשית". דווקא אדם הנאמן לתורתו, לערכיו ולנשמתו, יכול להרשות לעצמו להיות חופשי באמת. ״וכגודל החופש כן תגדל הקדושה.״ הקדושה איננה נולדת מהשתחררות מכל מחויבות. היא מופיעה כשהאדם משתחרר מכל מה שמרחיק אותו מעצמו. כשהוא נאמן לקב"ה, לנשמתו ולאמת שלו, ולא כבול למה שיגידו עליו.