נהר היצירה

כמה קל להאמין שהשראה היא אורח נדיר, רגע חולף שאי אפשר לזמן כרצון הלב. הרב קוק הופך את המחשבה: הנשמה פועמת בשירה מתמדת, נהר יצירה שופע בלי הפסק. אם אני ממתין למוזה, כנראה עוד לא התכוונתי אל התדר הגבוה שבו נשמתי שרה. המשימה איננה לאחוז בשברירי רגע אלא להרים ראש, להקשיב ולפנות מקום לשטף המתוק שכבר נובע. היצירה האמיתית מתחילה כשאנחנו מפסיקים לחכות ומתחילים לשמוע.

*