ויתור וענווה

בתלמוד הבבלי מובא מדרש אגדה על הירח והשמש: ״אמרה ירח לפני הקב"ה: רבש"ע, אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה: לכי ומעטי את עצמך! הקב״ה בורא שתי מאורות גדולים, הלבנה שואלת כיצד שני מאורות יכולים לשלוט והקב״ה אומר לה שתקטין את עצמה ותוותר.

הצורך למעט את עצמנו, לשתוק, לוותר, הוא מעלה אנושית שאינה מוכרת בשכל שאיננו אנושי - ויתור וענווה נעשים דווקא במקום שיש בו כוח ויכולת. ולעיתים כח הוויתור והענווה יכולים להציל אותנו. בחיינו הפרטיים ובחיים הציבוריים.

*