19 באוגוסט 2015 · משפט מתורת הרב קוק

„ידע אינש בנפשיה, כשהגעגועים האלהיים תופשים אותו תמיד בלבו, הרי נשמתו…”

„ידע אינש בנפשיה, כשהגעגועים האלהיים תופשים אותו תמיד בלבו, הרי נשמתו מתגלה בקרבו. וכשרון גאולה זה, יהיה יודע להוקירו ולהעריכו, לשמרו בכבוד וחבה, ולפתח אותו, בגבורה, בחכמה, במוסר ובשכל טוב”מתוך שמונה קבצים, ד', נ"ה

למקור בפייסבוק ←

משפטים נוספים באותו נושא

נשמת היוצר„מי שנשמתו היא נשמה שירית, צריך הוא לדעת את תכונתו, את מאוויו ותשוקותיו המיוחדות, את הלך נ…”לחזור אל השורש„ולפעמים כשהנשמה עייפה מריבוי הענפים, הרי היא מוכרחת להיאחז בשורש במקורו, וכוחה מתחדש”מגמה חיובית„מגמתנו היא תמיד מכוונת לא רק להגאל מתוך מצרים, לא אך להתרפאות ממכות ולהנצל ממדוים, לא רק…”המסלול המיוחד„כל אדם יש לו המסלול שלו שעל ידו הוא בא לאשרו, לתכלית הוייתו, שבו הוא מתדבק ליוצרו, ולא יו…”

מתוך הארכיון הקהילתי של משפטי הרב קוק — מיזם ללימוד תורת הראי״ה, מאז 2011.