„ואם הכונה בו ברפיון, והציורים מטושטשים, כל אלה לא יפיגו טעם חשקו הטוב…”

כשחופרים באדמה לעומק, ומגיעים לשכבת המים, ברגע הראשון רואים מים עכורים. החול שבקרקעית מתערבב במים ועלול לתת תחושה של מים מלוכלכים מאוד, תחושה קשה של "בשביל מה חפרנו ועבדנו כ"כ קשה" יכולה להיות לחופרים, ויאוש עלול להיכנס לליבם. אך מי שימתין קמעה וימשיך לחפור עוד קצת, יוכל לראות מהר מאוד שהחול שוקע, ומים צלולים ונקיים מפכים.

העשייה שלנו במישור הפרטי והכללי היא החפירה הזו. ההגעה לבוץ המגעיל היא לעיתים התחושה שאנו מקבלים רגע לפני הצלחה גדולה.

קטני אמונה יברחו מהבוץ ויפסידו את עולמם. עלינו לדעת שהבוץ מבשר מים צלולים. הן במישור הלאומי, הן במישור הכללי, והן במישור הפרטי.

***

המשך ערב טוב,

לעילוי נשמת הרב עובדיה יוסף בן ג'ורג'יה.

***