לא להתייאש
„כמה תקופות של יאוש כבר עברו על עבודתנו המקודשת?... מי הם אשר נשארו עמנו? אמיצי הרוח, ברי הלב”מתוך 'להוסיף אומץ'
במאמרו "להוסיף אומץ" מביא הרב קוק משל המתאר חפירת באר באדמה היבשה, מתוך אמונה שמים חיים יפרצו ביום מן הימים וירוו אדם ואדמה. התהליך מתאר ביד אמן את ייאוש העובדים והקושי העצום של העבודה. נפילת הרוח העיקרית היא דווקא בהגעה למים, המתגלים כמלאי רפש וטיט. רבים מהחופרים פורשים מלאי יאוש וזעם. מולם, עומדים החופרים המאמינים הקוראים לפורשים להמשיך עוד קצת, כדי שמים חיים יפרצו ויפכו. הרב משווה את המעמד הזה לחיים עצמם, וגם למציאות בימי משבר בתנועה הציונית. מי שלא מתייאש, וממשיך לפעול- בונה לעצמו ולבאים אחריו עתיד. עלינו לשנן ולזכור זאת. ללמד את ילדנו ולהיות דוגמא עצמית. לא מתייאשים. ממשיכים!
***
לעילוי נשמתו של חברי הגיבור אלחנן קלמנזון שבמותו אמש בקיבוץ בארי הציל חיים של רבים מספור
מתוך הארכיון הקהילתי של משפטי הרב קוק — מיזם ללימוד תורת הראי״ה, מאז 2011.