„האדם מקנא הוא בא-להים על אשרו האין סופי, על שלמותו המוחלטת....וכשכל ה…”

תורתו של הרב ההרמונית והנעימה בחלקה עלולה לעיתים לבלבל. בתוך אינסוף חיבוריו יש פנים שונים וכיוונים שונים וכדאי וראוי להיחשף לכולם. אך יש לדעת שהמורכבות היא חלק קריטי בהבנה, דבר שקשה להעביר בכמה שורות. הרב עונה בדבריו כאן להוגים שונים בדבר הכפירה. הוא רואה בה מעין "שריפת המועדון" לאלה שמגיעים ליצר הרע של קנאה בא-ל. שאיפתם היא אינסופית להרמוניה ולטוב, אך כיון שאין הם מצליחים להשיג את הטוב- הם מתייאשים, ומעוניינים לשרוף את הכל. כניעה הבאה מקנאה. כפירה הבאה מאהבה נכזבת.